top of page
חיפוש

ADHD: לא רק של ילדים - איך זה משפיע עלינו בעבודה

עודכן: לפני 6 ימים

8:40 בבוקר. התיק כבר סודר - התפרק - שוב סודר. על המסך אימייל פתוח, טיוטה שמחכה לסיום, ורעיון אחד דופק בדלת. הילדים על הראש ורגע לפני שאני בולעת עוד לגימה של קפה, אני עוצרת. זה לא רק “עוד יום עמוס”. זה המוח הקשבי שלי חי ובועט, הצצה רגעית בסרט פעולה: מחשבות נודדות, התלהבות נדלקת, ופתאום היפר-פוקוס חד כמו לייזר. קל להחליק לסטיגמות, קל לשפוט - אבל כשמרחיבים את הפריים רואים את התמונה השלמה: מדע, אנושיות, וחיים שלמים שמתנהלים כך.


מוח קשבי איננו “בעיה לתיקון” אלא מנוע שדורש מסילות פשוטות: שפה, שגרות ותיחום.

מה זה באמת ADHD - ומדוע זה לא “של ילדים בלבד”?


הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה מולדת נוירו-התפתחותית. בניגוד למיתוסים המקובלים, ADHD אינה בעיה של ילדות בלבד: עד 75% מהמאובחנים בילדות חווים תסמינים משמעותיים גם בבגרות. אפשר למצוא את ההפרעה בקרב כ-2.5% מהמבוגרים בעולם.


בבגרות, התסמינים מתבטאים בקושי כרוני בקשב, שכחנות, קשיי ויסות רגשי, אימפולסיביות ואתגרים באתחול או בהשלמה של משימות. בנוסף, מבוגרים עם ADHD נוטים יותר לחרדה, לדיכאון ולקשיים במערכות יחסים במקום העבודה. 60-80% יחוו לפחות הפרעה נפשית נלווית אחת לאורך החיים.


עם זאת, "תסמינים" שכיחים של ה-ADHDers כמו יצירתיות, חשיבה רחבה וקונספטואלית והיפר-פוקוס יכולים להיות יתרונות משמעותיים במקום העבודה בכלל ובהייטק בפרט. עובדים עם הפרעת קשב יכולים לפרוח בתפקיד כשמוסיפים תמיכות חכמות כמו בהירות, אוטומציה וגמישות ארגונית.


התסמינים של ADHD מחולקים ברפואה לשתי קבוצות עיקריות: מוסחות קשב (Inattentive) והיפראקטיביות/אימפולסיביות.

חוויות יומיומיות של ADHDers


כדי להדגים טוב יותר את החוויה היום-יומית של אנשי קשב, מומלץ להשתמש בחלוקה לחמישה "אשכולות פונקציונליים":


  1. ויסות קשב

    נטייה לנדידת מחשבות, הסחות דעת וקושי להתמיד במשימות עם עניין נמוך. למשל, מיילים וניירת שנערמים. בצד השני של קושי בוויסות קשב – נמצאת תופעת ההיפר פוקוס (ריכוז עמוק) עם מיקוד יתר בדבר ספציפי - על חשבון יחס לסביבה, לזמן ולמחויבויות אחרות.


  2. עיכוב תגובה

    קושי לעכב תגובה, להקדים מחשבה לפעולה או נטייה לאימפולסיביות (פעולה מהירה ולא מבוקרת). למשל, ללחוץ על send בלי לבדוק מה נשלח ולאן נשלח, להגיד משהו שלא צריך להגיד.


  3. תפקודים ניהוליים

    זיכרון עבודה, תכנון, תיעדוף ומעבר בין משימות. למשל, שוכחים חפצים, הנחיות ופגישות, אוגרים ודוחים משימות, מתקשים לצאת לפעולה או לתעדף. כל אלה משפיעים ישירות על ארגון ופרודוקטיביות.


  4. ויסות רגשי

    חווית רגשות במידת עוצמה גבוהה, תנודות במצב רוח וזמן התאוששות ארוך מרגש חזק (כעס, פחד, התרגשות). בעבודה זה יכול להתבטא ברגישות יתר לביקורת, מחשבות טורדניות (חוזרות) אחרי טעות וחוסר יכולת לחזור למיקוד אחרי התרגשות.


  5. זמן ומוטיבציה

    ליקוי בתפיסת זמן (נקרא גם עיוורון זמן). למשל, הערכת חסר של משך ביצוע משימות, דחיית הביצוע לרגע האחרון, זמן ש"נעלם" כנשאבים לפעילות מעניינת, תכנון לא ריאלי של סדר יום וניסיון להספיק הרבה בזמן קצר.


כלפי חוץ, נראה איחורים בהגעה לפגישות ובהגשת משימות שעלולים להיתפס כזלזול, חוסר רצינות או חוסר מוטיבציה.


עדשה מגדרית: למה נשים מגיעות לאבחון מאוחר יותר?


מחקרים מצאו שיש דמיון בשיעור ה-ADHD בין נשים לגברים עם הבדלים עדינים במאפייני ההפרעה. נשים נוטות יותר לדפוס של מוסחות בקשב, אם כי בבגרות חוות לעיתים גם סימפטומים היפראקטיביים/אימפולסיביים. גברים מדווחים יותר על היפראקטיביות בילדות.


האבחון אצל נשים מעוכב בארבע שנים בממוצע לעומת גברים והן מגיעות לאבחון לאחר גיל 18. ההסבר הוא ככל הנראה, לאור הנטייה לסימפטומים יותר מופנמים וכן יותר קומורבידיות (אבחנות נלוות להפרעת קשב כמו חרדה או מחלות אוטואימוניות) שמובילים לתת-אבחון (בילדות בנים מאובחנים פי 4 מבנות) או אבחון שגוי. כתוצאה מהעיכוב באבחון ובטיפול, ההשלכות של ההפרעה חמורות יותר אצל נשים בתחומי בריאות, מערכות יחסים ועבודה.


איך התסמינים משתנים עם הגיל


היפראקטיביות/אימפולסיביות נוטה לדעוך מהנעורים לבגרות, בעוד שקשיי קשב, תפקודים ניהוליים וויסות רגשי נעשים בולטים יותר בתפקידי בגרות מורכבים (תעדוף עומסים, הורות, הובלת צוות). הדומיננטיות של הסימפטומים השונים תלויה מאוד ביעילות דרכי הפיצוי שה-ADHDers אימצו בילדות, בדרישות התפקודיות ובמידת ההתאמה של העיסוקים והסביבה לאתגרים האינדיבידואליים.


כן, יש חוזקות - and they matter


במקומות עבודה ובהייטק במיוחד אפשר לראות חוזקות שחוזרות על עצמן: יצירתיות, קפיצות אסוציאטיביות שמניבות פתרונות לא צפויים, אימוץ מהיר של חדשנות, אנרגיה בזמן דדליין, וכנות תקשורתית. פתאום גם היפר-פוקוס יכול להפוך לנכס כשהוא מקבל גבולות זמן ותיעדוף ברור. התאמות קטנות במבנה ובשגרה עוזרות לחוזקות הללו לזרוח.


מה הייתי רוצה שתיקחו מכאן


אם לחזור רגע לבוקר ההוא - אין בי תקלה; יש בי מנוע. בלי מסילות הוא שורף דלק, ועל מסילה הוא לוקח אותי רחוק. המדע נותן שקט: זה דפוס נוירולוגי, לא אשמה. הפרקטיקה נותנת כוח: לבנות סביב המוח הזה יום עבודה ובית שעובדים בשבילו ולא להפך.


בשורה אחת: ADHD בבגרות לא נעלם אלא משתנה. כשנותנים שם לדפוסים (חמשת האשכולות), רואים מוקדם את ההבדלים המגדריים, ומייצרים התאמות פשוטות, מגלים לא רק איך להפחית קושי, אלא איך להגדיל משמעותית את הערך והחדווה בעבודה ובחיים.


הצטרפו אלינו


אם הפסקת הפתיח הרימה לך דגל - זה בדיוק מה שנעשה במנטורינג: 12 שבועות של מסילות פשוטות שמחזירות שליטה וחדווה בעבודה ובבית.



מקורות:

  1. Song P, Zha M, Yang Q, Zhang Y, Li X, Rudan I. The prevalence of adult attention-deficit hyperactivity disorder: a global systematic review and meta-analysis. J Glob Health. 2021;11:04009. doi:10.7189/jogh.11.04009.

  2. Faraone SV, Bellgrove MA, Brikell I, et al. Attention-deficit/hyperactivity disorder. Nat Rev Dis Primers. 2024;10(1):11. doi:10.1038/s41572-024-00495-0.

  3. Popit S, Paskulin N, Pregelj P, et al. Prevalence of attention-deficit/hyperactivity disorder: systematic review and meta-analysis. Eur Psychiatry. 2024;(online ahead of print). doi:10.1192/j.eurpsy.2024.36.

  4. Sibley MH, Arnold LE, Swanson JM, et al. Variable patterns of remission from ADHD in the Multimodal Treatment Study of ADHD. Am J Psychiatry. 2022;179(2):142-151. doi:10.1176/appi.ajp.2021.21010032.

  5. Senkowski D, Ziegler T, Singh M, Heinz A, He J, Silk T, Lorenz RC. Assessing inhibitory control deficits in adult ADHD: a systematic review and meta-analysis of the stop-signal task. Neuropsychol Rev. 2024;34(2):548-567. doi:10.1007/s11065-023-09592-5.

  6. Marx I, Werling AM, Heßlinger J, Iris L, Herpertz SC. Altered perceptual timing abilities in ADHD: a systematic review and meta-analysis. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2022;61(8):1001-1020. doi:10.1016/j.jaac.2021.12.016.

  7. Mette C, Oberste M, Vogel O, et al. Time perception in adult ADHD: findings from a decade—a review. Int J Environ Res Public Health. 2023;20(4):3098. doi:10.3390/ijerph20043098.

  8. Beheshti A, Chavanon ML, Christiansen H. Emotion dysregulation in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder: a meta-analysis. BMC Psychiatry. 2020;20:120. doi:10.1186/s12888-020-2442-7.

  9. Baweja R, Mayes SD, et al. New innovations in ADHD care: recent advances. Psychiatry (Edgmont). 2024;(review). PMCID: PMC11302246. (Overview, including functional risks/comorbidity context.)

10. Platania NM, Starreveld DEJ, Wynchank D, Beekman ATF, Kooij S. Bias by gender: exploring gender-based differences in the endorsement of ADHD symptoms and impairment among adult patients. Front Glob Women’s Health. 2025;6:1549028. doi:10.3389/fgwh.2025.1549028.

11. Dimitri D, Delia G, Cavallo F, Varini M, Fioretto F. Sex differences in children and adolescents with ADHD: a literature review. Front Child Adolesc Psychiatry. 2025;4:1582502. doi:10.3389/frcha.2025.1582502.

12. Scottish ADHD Coalition, ADHD Foundation. An Employers’ Guide to ADHD in the Workplace. 2022. (Practical accommodations.)

13. Hupfeld KE, Osborne JB, Tran QT, Hyatt HW, Abagis TR, Shah P. Validation of the Dispositional Adult Hyperfocus Questionnaire (AHQ-D). Sci Rep. 2024;14:19460. doi:10.1038/s41598-024-70028-y.

14. Ishii S, Okada M, Okazaki A. Hyperfocus symptom and internet addiction in individuals with ADHD traits. Front Psychiatry. 2023;14:1127777. doi:10.3389/fpsyt.2023.1127777.

15. Schippers LM, et al. Associations between ADHD traits and self-reported hyperfocus, sensory processing sensitivity, and cognitive flexibility. Cognition. 2024;(in press). doi:10.1016/j.cognition.2024.105809.

 
 
 
bottom of page